<h1>פסקי שכל טוב סימן ט'</h1>
<h2>דף מח.</h2>
וזה ראיתי בשכל טוב. וראיתי כתוב בספר רבינו שיחיה שהיה כתוב בעיר סיפונטא אשר במלכות לומברדיא בבית המדרש רבינו יהודה המכונה רבי ליאון בר' אלחנן בר' יהודה נב"ה ולפני רבינו מנחם הכהן ורבינו יהודה ושאר רבנים המובהקים אשר (לימוד) [למדו] בישיבה [של] רב האי גאון בן רב שרירא גאון. ובאותו בית המדרש [נמצא] כתב זה הספר וזה [שמו] עשרה שערים. וראיתי [בו] כתוב כן, שמעשה היה שבדק ר' ידידיה בר' דוד ולא מצא סירכא בריאה כלל, אבל מצא חוט בטרפשא דכבדא, וראש אחד של חוט בטרפשא דכבדא, וראש אחד של חוט בבשר שבין הצלעות. והיו באותו בית המדרש כמה תלמידים, ר' אלחנן זצ"ל ור' ענן הכהן זצ"ל ור' מלכי צדק זל"ע, ור' משה הכהן ע"ה, ותלמידים הרבה. אלו מכשירין ואלו מטריפין. ופישפשו המסכת של חולין, והלכות קצובות, ותשובות ושאלות, והלכות גדולות [וקטועות], ולא מצאו שורש לדבר להתיר ולאסור, עד שמצאו בתשובות של רבינו חננאל ב"ר חושיאל זצ"ל ובתשובות של רבינו נסים גאון זצ"ל דאין סירכא מטרפת אלא בריאה בלבד באותן מקומות שמנו חכמים. אבל ודאי אם יש נקב מפולש בטרפשא דכבדא טריפה. אבל בחוט לא נחשוש. והכשירוה ואכלוה (משום) [אותה] ריאה.
